בקצב החיים הבלתי אפשרי של היום, כולנו מחפשות קויק פיקס, להכל, גם לילדים.
התקפי זעם אף פעם לא באים בטוב, לאף אחת.
הם תמיד מתרחשים ברגע הלא נכון, בזמן הלא נכון ומול האנשים הלא נכונים, ולכן כשזה קורה כל מה שבא לנו זה פשוט שזה יגמר. תוסיפו לזה גם את הלחץ שאליו זה מכניס אותנו - איך אפשר להישאר רגועה כשהבת.ן שלך בהתקף?!
רובנו אכן לא מסוגלות לשמור על שלוות נפש במצבים כאלה. נדרשת פה מישהי עם יכולות... מרשימות.
כל מה שעובר לנו בראש זה: "מה כבר קרה?", "מה יחשבו עלי כשהילדה שלי בהיסטריה על כלום?", "מתי זה כבר יגמר?", "אני חייבת לשים לזה סוף".
זה מפתיע, אבל "זה" יסתיים רק אחרי שנפסיק לנסות "להכניע" את התקפי הזעם של הילדים שלנו.
כשהמטרה היא "לנצח" התקף זעם, אין לך סיכוי
כאמהות, הרבה מאיתנו מפתחות אינסטינקט מיידי: כשהילד מתפרץ – עלינו לעצור את זה מהר ככל האפשר. אנחנו שולפות את כל מה שאנחנו יודעות: הסחות דעת, שוחד, איומים, ויתורים, או ניסיונות להרגיע.
אבל כשאנחנו ממהרות להכניע ולהפסיק התקפי זעם או אפילו התנגדויות, אנחנו משדרות לילדינו מסר מוטעה ואף מזיק:
"את.ה לא מסוגל.ת להתמודד עם זה".
מבלי להתכוון לכך, המסר הסמוי שאנחנו מעבירות הוא שהרגשות החזקים והקשים שהם חווים הם מסוכנים מדי עבורם או עבורנו.
מסר כזה לא בונה חוסן נפשי, אלא להפך – הוא הופך את הילד לשברירי יותר ופחות מסוגל להתמודד עם אתגרים רגשיים.
מה קורה כשהילד מפנים מסר מוטעה?
עם הזמן, הילדים מתחילים להאמין שהם לא באמת מסוגלים להתמודד עם רגשות עוצמתיים או מצבים מאתגרים בלעדינו.
התוצאה? במקום לפתח כלים פנימיים להתמודדות, הם לומדים שהם זקוקים תמיד למבוגר שיפתור את הבעיה עבורם. הילדים יתחילו להימנע ממצבים שעלולים לעורר קושי רגשי, או להשתמש בהתקפים כאמצעי שליטה.
אותם ילדים גדלים להיות מבוגרים שימנעו ממצבים שעלולים לתסכל אותם או שיהפכו להיות אגרסיביים ואף מסוכנים בכל פעם שיפגשו את הרגש הזה כיוון שאין להם כלים אחרים להתמודד.
למה הילדים שלנו באמת זקוקים ברגעי משבר?
כשהילדים שלנו מתפרצים, הם זקוקים למבוגר שיאמין ביכולתם להתגבר למרות ההתפרצות.
הם צריכים לראות בעיניים שלנו את האמון שלנו בהם, במסוגלות שלהם לצלוח את הסערה הרגשית.
זה אומר שהנוכחות שלנו חיונית והדרך היחידה ללמוד להתמודד היא לפגוש את המצבים הללו שוב ושוב עד שהילד לומד להשתלט.
אל תמנעו ממצבים שמעוררים אצל הילד אי-נוחות. זו טעות מאוד נפוצה בחינוך ילדים: הניסיון לייצר להם "עולם מוגן" שבו הם לא יצטרכו להתמודד עם תסכול או קושי. זה רק דוחה את ההתמודדות וככל שגיל הילד מבוגר יותר כך קשה יותר לרכוש מיומנויות, במיוחד רגשיות.
המפתח לבניית מסוגלות
הדרך האמיתית לבנות חוסן אצל ילדים היא דרך התמודדות חוזרת ונשנית עם אתגרים רגשיים, תוך קבלת תמיכה ממבוגר שמאמין ביכולתם. כשילד מתמודד שוב ושוב עם סיטואציות מאתגרות, בליווי הורה שמשדר אמון ביכולתו – הוא בונה בהדרגה מסוגלות פנימית.
התוצאות של גישה זו הן משמעותיות: לאורך זמן, תדירות ההתפרצויות פוחתת, העוצמה שלהן יורדת, ומה שחשוב אף יותר – הילד בונה ביטחון ביכולתו להתמודד עם רגשות מורכבים.
מנטרה להורה המתמודד עם התפרצויות
אם אתם מתמודדים עם ילד שחווה התפרצויות תכופות, כדאי לאמץ את המנטרה הבאה:
"זה לא תפקידי להפסיק או למנוע את ההתפרצויות של הילדים שלי.
התפקיד שלי הוא להאמין במסוגלות שלהם ולהעביר להם את האמונה הזו."
מנטרה זו מזכירה לנו שמטרתנו כהורים אינה לחסוך מהילדים את החוויה של רגשות קשים, אלא ללוות אותם בתהליך ולהיות עבורם עוגן של אמונה וביטחון ביכולתם.
סיכום: המתכון להתמודדות עם התקפי זעם
אז כרגיל אתן לכן את המתכון ל"למה", "כמה" ו"איך". בשורה תחתונה:
בבואנו להתמודד עם התפרצויות והתנגדויות של ילדינו, חשוב לזכור שלושה עקרונות מרכזיים:
פחות לתקן – יותר לתמוך: במקום לנסות "לתקן" או "לפתור" את ההתפרצות, התמקדו במתן תמיכה ונוכחות.
היו לכן תוכניות אחרות? תתרגלו לבטל אותן, הילדים שלכן זקוקים לכן עכשיו, ככל שתשדרו רוגע ושאתן שם לכל מה שהם זקוקים לו, כך ההתקף יהיה קצר יותר והילדים ישאבו מכן את הכוחות. נוכחות של הורה נותנת המון ביטחון ומאפשרת לילד להתנסות בדברים וללמוד דברים חדשים. אם הם מרגישים את הלחץ שלכן לסיים את האירוע זה משדר שאין על מי להשען והם מרגישים לבד. אז אם אתן שם, תיהיו שם עד הסוף.
פחות הימנעות – יותר חשיפה: אל תנסו לחסוך מהילד מצבים מאתגרים, אלא הכינו אותו להתמודדות איתם באמצעות חשיפה הדרגתית וליווי. תזהו את הרגעים שמייצרים טריגרים ואל תנסו לעקוף אותן. גם אנחנו זקוקות לתרגול של הסיטואציה.
פחות תגובתיות – יותר תמיכה: במקום להגיב בעוצמה ובדרמטיות להתפרצויות, היו נוכחים, רגועים ותומכים.
לבסוף, חשוב לזכור שבניית חוסן הוא תהליך. התוצאות לא תמיד ניכרות מיד, אבל השקעה בגישה זו מניבה תוצאות משמעותיות לאורך זמן. ילדים שלומדים להתמודד עם רגשות קשים בסביבה תומכת הופכים למבוגרים חסונים, שיודעים להתמודד עם אתגרי החיים.
אם הרגשת חיבור למילים שלי ואת מרגישה שאת זקוקה לעוד כלים, תמיכה או סדר בתהליך ההורות שלך - אשמח ללוות אותך בהדרכת הורים פרטנית, הדרכת הורים תמיד תניב תוצאות טובות יותר ומהירות יותר.
אהבת את הסגנון? התרגשת מהמהות? אני מעבירה הרצאות וסדנאות מעוררת השראה במסגרת קהילתית או מקצועית כתבי לי ואשמח לך מידע.
מאחלת שתמיד תראי את הטוב, גם כשהוא מתחבא מאחורי ערימת כביסה.
קירה דן אור