אני מכירה את זה מקרוב: הילד מתווכח על כל דבר, מערער על כל בקשה, לא מקשיב ודורש שדברים יתבצעו כפי שהוא רוצה. אני שומעת תיאורים דומים מהורים שמגיעים אלי להדרכה: הילד משתולל, מתפרץ וההורים מרגישים שהם תמיד בעימות איתו. אלו הם, גבירותי ורבותי, מאבקי כוח.

איך יודעים שאנחנו במאבק כוח עם הילד? 
ראשית, נבחן את הרגשות שלנו בסיטואציה. אם אנחנו כועסים, עצבניים ומתוסכלים, סימן שאנחנו נכנסנו למאבק. כשהילד לא מצליח לשכנע אותנו בדרכו, הוא מסלים את ההתנהגות כדי לנסות לגרום לנו להיכנע. 
הגבנו בכעס או הקשחת עמדות? המאבק התחזק. 
האווירה בבית עלולה להפוך למתוחה ועוינת ואנחנו מרגישים שאנחנו מאבדים את הסמכות ההורית שלנו.

זה לא משהו שעובר עם הגיל
מבחינת הילד, אם הוא רואה שהדרך היחידה להשיג את מה שהוא רוצה היא באמצעות עימות וכפייה, זו התפיסה שתיקבע אצלו. הוא ילמד שהעולם מתחלק לחזקים וחלשים, ושצריך להיות חזק כדי לשרוד. הוא רואה שבבית שולט חוק הכוח, במקום לבנות יחסים של אמון, כבוד ושיתוף פעולה. המסר שיועבר לילד הוא שכדי לזכות במעמד, צריך להילחם. זה עלול להוביל לתפיסת עולם שלילית שתשפיע על היחסים שלו עם אחרים בעתיד.

איך גורמים לזה להפסק?
היציאה ממעגל מאבקי הכוח היא תהליך שדורש מאתנו נחישות ועקביות. חשוב להבין שהאחריות על קבלת ההחלטות צריכה להיות שלנו, אבל עלינו למצוא דרך להפעיל את הסמכות ההורית שלנו בלי לדרוס את הילד או להיגרר לצעקות. הצעד הראשון הוא להימנע מלהיכנס לוויכוחים ולמשא ומתן מתמשך, בשביל טנגו צריך שניים ואנחנו מפסיקים להיות חלק מהמאבק.

במקום זאת, נדבר עם הילד בנחת ונסביר לו מה אנחנו מצפים ממנו. 
תיאום ציפיות וקביעת מציאות חדשה?
אנחנו נמצא רגע רגוע נדבר עם הילד בנחת ונסביר לו, איך המאבקים בבית גורמים לנו להרגיש ומה אנחנו מצפים ממנו. לצד הבהרת הציפיות והגבולות, נציע לילד אפשרויות בחירה במסגרת הגבולות שאותם עלינו לקבוע מראש בינינו לבין עצמנו, ונשמור על אמפתיה לאורך כל השיחה. למשל, אם רצינו שיתקלח עד שעה מסוימת, ניתן לו לבחור אם להתקלח לפני ארוחת הערב או אחריה. כך נאפשר לו לקבל החלטות בתוך מסגרת הגבולות שהגדרנו. 

זהו? רק שיחה?
לא.
לצד זה, נשקיע מאמץ רב בחיזוק הקשר והאמון עם הילד. ניזום פעילויות משותפות, נקשיב לו, נגלה עניין בעולמו, נשתף אותו בעולמנו ונעודד אותו כשהוא מתנהג בבגרות. ככל שתתחזק תחושת השייכות של הילד למשפחה והמעמד שלו בה, כך יפחת הצורך שלו להילחם על מקומו.
לעיתים ייקח זמן עד שהילד יפנים את השינוי בגישה, ויתכן שתחילה הוא ינסה להסלים את המאבק. אבל אם נתמיד בעמדה הברורה והאכפתית שלנו, תוך גילוי אמפתיה וכבוד כלפיו, בסופו של דבר הוא ייענה לנו. עלינו להאמין ביכולת שלנו לייצר את השינוי הזה. 

בתור מדריכת הורים, אני מסייעת להורים רבים לצאת ממעגל מאבקי הכוח ולבנות יחסים חדשים עם ילדיהם, יחסים המבוססים על אמון, שיתוף פעולה וקבלה הדדית. אני גאה ללוות משפחות בתהליך משמעותי זה ולראות איך האווירה בבית משתנה מקצה לקצה. זה תהליך שדורש השקעה, אך השכר בצידו - ילדים שמשתפים פעולה ויחסים קרובים ואוהבים במשפחה. 

מדריך מקוצר ליציאה ממאבקי כוח עם ילדים

​

1. זיהוי מאבקי הכוח

• - שימו לב לרגשות שלכם: כעס, תסכול, עצבנות 

• - זיהוי התנהגות הילד: התנגדות, הסלמה, עימותים
   

2. הבנת ההשלכות של מאבקי כוח

• - פגיעה באווירה הביתית ובסמכות ההורית

• - פיתוח תפיסת עולם שלילית ודיכוטומית אצל הילד: העולם בנוי מחזק-שולט וחלש-נשלט.
   

3. קבלת אחריות ושינוי הגישה

• - הבנה שהאחריות על קבלת ההחלטות בבית היא של ההורים

• - הפעלת סמכות הורית ללא כפייה או צעקות
   

4. תקשורת אפקטיבית

• - הימנעות מוויכוחים

• - שיחה רגועה והסברת הציפיות וגבולות 

5. מתן אפשרויות בחירה לילד

• - יצירת מסגרת עם גבולות ברורים 

• - מתן בחירה לילד בתוך המסגרת שהוגדרה

6. חיזוק הקשר והאמון

• - יוזמה לפעילויות משותפות 

• - הקשבה, עניין, שיתוף ועידוד חיובי

7. התמדה ואמונה בתהליך

• - הבנה שהשינוי לוקח זמן

• - עמידה עקבית אמפתית מול ניסיונות הסלמה

8. קבלת עזרה מקצועית במידת הצורך

• - פנייה להדרכת הורים לקבלת כלים נוספים

זכרו, היציאה ממאבקי כוח היא תהליך המצריך סבלנות והתמדה. עם הגישה הנכונה והכלים המתאימים, תוכלו לחולל שינוי משמעותי ולבנות יחסים בריאים ומיטיבים במשפחה.

אם הרגשתם חיבור למילים שלי ואתם מרגישים שאתם זקוקים לעוד כלים, תמיכה או סדר בתהליך ההורות שלכם - אשמח ללוות אתכם בייעוץ אישי או להעביר הרצאה או סדנא  מעוררת השראה במסגרת קהילתית או מקצועית.

​

מאחלת שתמיד תראו את הטוב, גם כשהוא מתחבא מאחורי ערימת כביסה.

​

קירה דן אור.

מאבקי כוח עם ילדים או "איך מתמודדים עם ילד שלא מקשיב"