"קירה, אני לא מבינה, מה אני עושה לא נכון. הכל אני עושה בשבילם, בכל פעם שהם רוצים או צריכים משהו, אני דואגת להם ומפנקת אותם. למה כשאני מבקשת מהם משהו הם שמים עלי קצוץ?!"

זה משפט ששמעתי מאחת האימהות שהדרכתי.

אבל היא לא היחידה, אחת הסיבות הנפוצות שמביאות הורים להדרכת הורים היא כי אנחנו לא מבינות.ים "מדוע הילדים לא עושים מה שאומרים להם?" אז במאמר הזה אנסה לענות אחת ולתמיד מה היא הדרך האפקטיבית ביותר להניע את הילדים לפעולה?

פרסים? עונשים? אולי משהו עמוק יותר?

​​

מה היא בעצם "מוטיבציה פנימית"?

מוטיבציה פנימית היא המנוע החזק ביותר שיש לביצוע פעולות. היא מגיעה מתוך תחושת סיפוק, ערך או עניין שאנחנו מוצאים בפעולה עצמה.

כשילד פועל ממוטיבציה פנימית, הוא עושה זאת משום שהוא מרגיש שהפעולה עצמה משקפת את הערכים שלו, את הרצונות שלו, או את האמונות שלו.

מוטיבציה חיצונית, זו מוטיבציה שאינה קשורה לפעולה עצמה, היא קשורה בגורמים חיצוניים שליליים או חיוביים. במוטיבציה חיצונית הילד פועל רק לשם השגת משהו חיצוני או הימנעות ממשהו חיצוני ולפעולה עצמה אין כלל משקל.

דוגמאות למוטיבציה חיצונית חיובית: ממתקים, משחקים, הטבות נוספות ועוד...

דוגמאות למוטיבציה חיצונית שלילית: עונשים או פחד ועוד...

 

שייכות כבסיס למוטיבציה

בסיסו של כל אדם הוא להרגיש שייך - למשפחה שלו, לחברה שבה הוא חי, למקום שבו הוא עובד/לומד. הצורך בשייכות הזו מייצר הרבה פעמים מוטיבציה פנימית לעשות דברים שמקובלים בקבוצה. כך התינוק מחקה את בני המשפחה שלו כי הוא רוצה להשתייך אליהם.

כשהקבוצה ממלאת את הצרכים והרצונות שלנו, יש לנו מוטיבציה גבוהה יותר להשתייך אליה ולפעול על פי הכללים שהיא מגדירה.

אם הילד שלנו התפתח בצורה תקינה בסביבות גיל שנתיים מתחיל תהליך התנתקות (ספרציה) ראשון שבו הילד מתחיל להבין שהוא אמנם חלק מקבוצה כלשהי, אבל הוא גם מגלה את האינדיבידואל שבו. הילד מבין שהוא לא חייב לעשות כל מה שאומרים לו, ומתחיל תהליך של בדיקת גבולות. כבר עברתם את הגיל המתוק הזה? 😊 בשלב הזה, רובנו מניחים שהילד לא יבין את המשמעות העמוקה של כל פעולה (ספוילר: הם מבינים הכל) אז אנחנו משתמשים בפרסים ועונשים כדי להניע את הילדים לפעולה. שם הכל מתחיל, כשהסיבות אינן ברורות לילד כשאינו מבין את החשיבות של הפעולות ולא ניתנת לו אפשרות בחירה – הילד לא יוכל לפתח מוטיבציה פנימית לפעול על פי כללי הבית או החברה.

 

מהם הערכים החשובים באמת למשפחה שלכם?

בכל משפחה יש סט ערכים שונה. מה שחשוב למשפחה אחת לא בהכרח חשוב למשפחה אחרת. חשוב להבין עם עצמנו מה באמת חשוב לנו ומה אפשר לשחרר, כל אחת.ד בנפרד, אבל גם כזוג (אם אתן.ם מגדלות.ים את הילד יחד).

הדברים שחשובים לנו באמת הם אלו שיהיה לנו קל יותר להסביר את חשיבותם. לכן חשוב לשאול שאלות את עצמנו את השאלות הבאות:

• "למה זה חשוב לנו?"

• "מה יקרה אם זה לא יקרה?"

• "האם זה משהו שחשוב רק לנו או שאנחנו באמת חושבים שאם הילד שלי לא יישם את זה הוא יפגע? אם כן, איך?"

הצלחנו לענות על כל השאלות הללו ואנחנו עדיין חושבות שזה ערך עליון?

מעולה, הצלחנו לשרטט קו אדום.

 

כמה קווים אדומים צריכים להיות בבית?

אעמלק: כמה שפחות.

זה ממש בסדר שיהיו לנו קוים אדומים כמשפחה, השאלה היא רק כמה? ככל שיהיו לנו יותר קוים אדומים, כך יהיה קשה יותר לילדים לגדול בבית. יותר מדי איסורים יוצרים יותר מדי בדיקת גבולות, אנחנו לא עומדים באכיפה של הגבולות שהגדרנו ומתחילה אכיפה בררנית שרק מבלבלת את הילדים יותר, מה חשוב באמת ומה פחות.

מהצד השני יש אותנו, ההורים, אנחנו כל הזמן דרוכים לאכוף את הגבולות שהגדרנו ושם בדיוק נולד המשפט "למה אני צריכה להסתובב כמו שוטרת כל היום?!"

ככל שיהיו פחות קוים אדומים בבית, יותר ברור לילדים מה ערכי הבית. לילדים יש המון בחירה ואתם יכולים לנווט אותם באמצעות הסברים או לשחרר ולתת לילדים לפגוש את התוצאות הטבעיות של המעשים שלהם.

בבית שבו יש בחירה, דעתי נשמעת, יש לי מקום לבטא את עצמי ואף אחד לא מחכה לי בפינה שאטעה*. הילדים פנויים לפעול על פי המנגנון הטבעי של השייכות ופנויים ללמוד את החשיבות מאחורי כל פעולה.

 

דוגמא מהשטח: בניית בית בריא

אתן לכם דוגמא מהבית שלנו. אנחנו עוברים בימים אלו טרנספורמציה להיות בית בריא יותר. הדבר הראשון שעשיתי עם בן ה-3 ובת ה-5 הוא שהתחלתי לשוחח איתם על החשיבות בשמירה על הבריאות. שיתפתי אותם בתהליך ובידע: מה קורה כשלא מצחצחים שיניים, כשלא מתקלחים, כשאוכלים לא בריא. הראיתי להם כמה סוכר יש בכל דבר, ועשינו השוואות איזה ירק יותר בריא, ואיזו ארוחת בוקר יותר טובה לגוף ועוד...

בכל פעולה הקשורה לבריאות יש להם בחירה: צחצוח שיניים, מקלחת, יש לנו עוד איפה להשתפר בעניין הממתקים, אבל גם באוכל אנחנו מגישים אפשרויות בחירה בריאות ומשתמשים בתחליפים בריאים ומסבירים על זה. ערך הבריאות הושרש ובתוכו אנחנו מאפשרים הרבה בחירה.

 

למה מוטיבציה פנימית עדיפה על חיצונית?

אם הייתי בוחרת להפעיל את הילדים באמצעות מוטיבציה חיצונית והייתי נותנת פרסים או עונשים כדי לנתב את התנהגותם לפעול לשביעות רצוני "כי ככה אמרתי", זה היה פועל רק כדי לרצות אותי ואז ברגע של כעס עלי, הם ישר ישתמשו בצחצוח שיניים, מקלחות ועוד כאמצעי לפגוע בי. כשמניעים מתוך מוטיבציה פנימית אנחנו גם מעבירים את האחריות של המעשים שלהם אליהם. אם הם לא יצחצחו, השיניים שלהם יהיו מלוכלכות וחיידקים יוכלו להם את השיניים. האחריות הזו נותנת להם תחושת עצמאות ובגרות. ערך הבריאות אינו קשור או תלוי באמא, הוא הופך להיות הערך שלהם.

 

סיכום: הדרך למוטיבציה פנימית

כדי לפתח מוטיבציה פנימית אצל ילדינו:

1. זהו את הערכים האמיתיים החשובים לכם כמשפחה

2. הגבילו את מספר "הקווים האדומים" לחשובים באמת

3. דבררו ללא הרף את החשיבות של הערכים הללו

4. אפשרו בחירה בתוך מסגרת שהגדרתם

5. העבירו את האחריות לילדים והאמינו ביכולת שלהם

כך תיצרו בית שבו ילדיכם פועלים מתוך הבנה עמוקה והזדהות עם הערכים, ולא רק מתוך רצון לקבל פרס או להימנע מעונש. זו מתנה שתשרת אותם לכל החיים.

 

*כשהילד טועה, אסור לנו להשתמש במשפט "אמרתי לך" בכל גרסה שהיא. כשהילד שלנו טועה. אנחנו נחבק אותו, נתמוך בו ונשאל אותו האם הוא חושב שאפשר היה לעשות משהו אחרת כדי למנוע את התוצאה.

​

אם הרגשת חיבור למילים שלי ואת מרגישה שאת זקוקה לעוד כלים, תמיכה או סדר בתהליך ההורות שלך - אשמח ללוות אותך בהדרכת הורים פרטנית, הדרכת הורים תמיד תניב תוצאות טובות יותר ומהירות יותר.

אהבת את הסגנון? התרגשת מהמהות? אני מעבירה הרצאות וסדנאות  מעוררת השראה במסגרת קהילתית או מקצועית כתבי לי ואשמח לך מידע.

​

מאחלת שתמיד תראי את הטוב, גם כשהוא מתחבא מאחורי ערימת כביסה.

​

קירה דן אור